×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ט:גמרא
;?!
אָ
אעִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה נֶחְתַּךְ הָעוּבָּר בְּמֵעֶיהָ תֹּאכַל הָיָה כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה עִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל יָלְדָה תֹּאכַל נִמְצָא כֹּחוֹ שֶׁל בֵּן גָּדוֹל מִשֶּׁל אָב. בהָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה וְאֵינוֹ פּוֹסֵל מִשּׁוּם זֶרַע כֵּיצַד בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן וְהָלַךְ הַבֵּן וְנִכְבַּשׁ עַל הַשִּׁפְחָה וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן הֲרֵי זֶה עֶבֶד הָיְתָה אֵם אָבִיו בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. גמַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל כֵּיצַד בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַּת וְהָלְכָה הַבַּת וְנִישֵּׂאת לְעֶבֶד אוֹ לְגוֹי1 וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן הֲרֵי זֶה מַמְזֵר הָיְתָה אֵם אִמּוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן תֹּאכַל בִּתְרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. דכֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁהוּא פּוֹסֵל כֵּיצַד בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בַּת וְהָלְכָה הַבַּת וְנִיסֵּת לַכֹּהֵן וְיָלְדָה הֵימֶנּוּ בֵּן ה״זהֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ וּפוֹסֵל אֵם אִמּוֹ זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא כִּבְנִי כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא פּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנֵינָא לְהָא דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן השׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ נְשׁוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם.: כֵּיצַד הָיָה יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל בַּת כֹּהֵן תֹּאכַל בִּתְרוּמָה עִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל.: כֵּיוָן דְּעִיבְּרָה לֹא תֹּאכַל לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא עִיבְּרָה מִי לָא תְּנַן מַפְרִישִׁין אוֹתָן ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁמָּא מְעוּבָּרוֹת הֵן. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְיוּחֲסִין חָשְׁשׁוּ לִתְרוּמָה לֹא חָשְׁשׁוּ וְלִתְרוּמָה לֹא חָשְׁשׁוּ וְהָתַנְיָא והֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לְמִיתָתִי אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְּנִישּׂוּאִין חָשְׁשׁוּ בִּזְנוּת לֹא חָשְׁשׁוּ. וּבְנִישּׂוּאִין מִי חָשְׁשׁוּ וְהָתַנְיָא זבַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וָמֵת טוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לְעָרֵב. אָמַר רַב חִסְדָּא חטוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת עַד אַרְבָּעִים דְּאִי לָא מִיעַבְּרָא הָא לָא מִיעַבְּרָא וְאִי מִיעַבְּרָא עַד אַרְבָּעִים מַיָּא בְּעָלְמָא הִיא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא הוּכַּר עוּבָּרָהּ בְּמֵעֶיהָ תְּהֵא מְקוּלְקֶלֶת לְמַפְרֵעַ מַאי טמְקוּלְקֶלֶת עַד אַרְבָּעִים. אִיתְּמַר הַבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו רַב אָמַר הַוָּלָד מַמְזֵר וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַוָּלָד שְׁתוּקִי אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא אֲבָל לָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא בתרא דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּקָתָנֵי יָלְדָה תֹּאכַל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא יָלְדָה אַמַּאי תֹּאכַל אֶלָּא לָאו מִינֵיהּ דָּיְימָא וְלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא. וּמָה הָתָם דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי אִיסּוּרָא בָּתְרָא דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ הָכָא דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי הֶיתֵּירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ כׇּל הֵיכָא דְּדָיְימָא מִינֵּיהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא אָמַר רַב הַוָּלָד מַמְזֵר מ״טמַאי טַעְמָא דְּאָמְרִינַן מִדְּאַפְקַרָא נַפְשָׁהּ לְגַבֵּי אָרוּס אַפְקַרָא נַפְשָׁהּ לְעָלְמָא ומתני׳וּמַתְנִיתִין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִין. אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּבָא עָלֶיהָ כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ וְהָכִי אִיתְּמַר אֲרוּסָה שֶׁעִיבְּרָה רַב אָמַר הַוָּלָד מַמְזֵר וּשְׁמוּאֵל אָמַר יהַוָּלָד שְׁתוּקִי אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב דְּלָא דָּיְימָא מִינֵּיהּ וְדָיְימָא מֵעָלְמָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
נתחתך. כתב ר״ש1 והוא הדין נמי אם ילדתו ואחר כך מת עוברה שאוכלת. לא תאכל. דילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל. גדול. שהבועל אינו מאכילה כשלא בא עליה בתורת קדושין, ואם ילדה מאותה ביאה שאינה מאשות הולד מאכילה. תנינא. מאי דתנן בבריתא שאין קנין לשוטה תנן במתני׳, דהא תנן הכא השוטה אינו מאכיל. פטורות. אלמ׳ אין לשוטה וקטן קנין. פטורות2. אלמ׳ אין קדושיו ונשואיו קדושין ונשואין כלל, ואפי׳ הוא בן ט׳. ואיתא להא מילתא נמי בפרק האשה רבה3. מי לא תנן. בפרק ארבעה אחין4 גבי בשעת כניסתן לחופה הוחלפו נשותיהן אלמא לחדא ביאה חיישי׳ שמא נתעברה. חששו. לחדא ביאה. ומעלה היא שעשו ביוחסין לאסרה מספק. הרי זה גיטיך. בת ישראל לכהן. מיד. דחיישי׳ דלמ׳ בכל שעתא ושעתא מית, אלמ׳ אסרינן לה בתרומה מספק. אלא אמ׳ רבה. לעולם בתרומה נמי חששו מספק, והכי תריץ לפירכא דלעיל. בנשואין. כגון ההיא דהוחלפו, חיישי׳ לשמא נתעברו בביאה אחת. בזנות לא חששו. דקיימא לן5 דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר, הילכך ליכא ספיקא, ושוטה נמי כיון שאין קנינו קנין ואינה אשתו כביאת זנות היא. ומת. בו ביום. טובלת. משום טומאת ביאה, דכתו׳6 כי ישכב איש אותה. אלמ׳ לא חשו שמא נתעברה בביאה אחת. עד ארבעים. של יצירת הולד. שאעפ״י שנתעברה אינו פוסלה כל מ׳ יום, דמים בעלמ׳ הוא חשוב. אבל אם שהתה עמו ימים רבים אסורה מיד, דשמא נתעברה ארבעים יום קודם למיתת הבעל. מאי מקולקלת. הלא אעפ״י שהיא ודאי מעוברת מותרת לאכול. ומשני דמאי מקולקלת למפרע עד ארבעים יום. שמה שאכלה ממ׳ יום ואילך נכנס בספק. ור״ש פי׳7 מקולקלת לשלם קרן וחומש לכהן דזרה היא. [ולאו] מילתא היא, דתניא בסיפרא8 בת כהן שנישאת לישראל, ואחר כך אכלה תרומה, וכן כהן שאכל תרומת חבירו יכול יהיו חייבין בחומש, ת״ל9 וכל זר לא יאכל קדש, איש כי יאכל קדש בשגגה10, יצאו אלו שאינן זרים. ממזר. פיר״ש11 ודאי, ואפי׳ שניהם מודים שבא עליה, דאמרי׳ מאחר שבא עליה הוא. שתוקי. ספק ממזר. והעיקר ממזר, ספק ממזר, שתוקי שבודקין אמו דאי אמרה מהארוס הוא נאמנת. מילתיה דרב. דאמ׳ הולד ממזר, שהיא חשודה ויוצא עליה קול שמזנה עם אחרים. וליכא לאכשורי משום רוב בעילות אחר הבעל, דארוס לאו ארחיה למבעל כולי האי. אבל לא דימא מעלמא. הואיל ובא עליה ארוס בודאי אמרינן דמיניה הוא. ילדה תאכל. כהן שאנס או פתה ישראלית וילדה תאכל בתרומה משום בנה, דאמרי׳ דבן כהן הוא. ומה התם דלהאי התירא ולהאי התירא12. הוי יודע שאין באונס ובמפתה שום לאו דקדשה, שהפתוי והאונס לא יקרה כי אם מעט, ולא יהיה הענין בבחירה ובהסכמה שימשך הענין הרבה ויתפשט בארץ. ומפני זה לא חיבהו התורה אלא קנס ממון לבד. ומשום הכי קאמ׳ הכא דלהאי התירא ולהאי התירא, אבל מוסרת עצמה שלא לשום אשות יש בה לאו, כדתניא בסיפרא13 אל תחלל את בתך להזנותה וכו׳, כמו שכתב הר״ם בספר המצות במצות שנ״ה. בבא. שהוא מודה שבא עליה, אפי׳ דימא מעלמא לא פליגי רב ושמואל דודאי אע״ג דלא נבדקה אמו הולד כשר. והכי אתמר שעיברה. ואין שם הארוס שיודיע אם בא עליה אם לאו. ממזר. אוקימנא בעשרה יוחסין14 במסקנא דהאי ממזר ספק ממזר קאמ׳ ואסור בממזרת ובבת ישראל. ושתוקי דקאמ׳ שמואל בדוקי קאמ׳, שבודקין אמו דאי אמרה לכשר נבעלתי דהיינו ארוס נאמנת. מיהו אם לא בדקוה ומתה או שנבדקה ואמרה איני יודעת, בהא לא פליג שמואל והוי ספק ממזר. והיכא דאיהי אמרה לארוס נבעלתי ואיהו אמ׳ לא באתי עליה הוא נאמן לגבי ולד והוי ממזר. דאפי׳ היה בחזקת בנו נאמן אדם לומר זה בני ממזר. ואינו נאמן לגבי דילה למשויה זונה, דהא איהי אמרה לכשר נבעלתי. ולגבי בנו המניה רחמנא ולא לגבי דילה. ור״ש פי׳15 ממזר ודאי כשינויא קמא דהתם. והעיקר מה שפירשנו.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 ד״ה נחתך.
2 רבינו הוסיף פירוש זה עה״ג. ולא ברור אם הכוונה להוסיף על הפירוש הקודם [שהם דברי רש״י], או למחוק הפירוש הקודם.
3 להלן צו, ב.
4 לעיל לג, ב.
5 לעיל לה, א.
6 ויקרא טו, יח.
7 ד״ה תהא.
8 פרק ו ה״ו.
9 ויקרא כב, י.
10 שם פסוק יד.
11 ד״ה הולד וד״ה שתוקי.
12 לפנינו הגירסא: להאי איסורא ולהאי איסורא.
13 קדושים פרק ז ה״א.
14 קדושין עה, א.
15 ד״ה הולד ממזר.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144